בתי המשפט לתעבורה מהווים חלק בלתי נפרד ממערכת בתי המשפט בישראל ומבחינה משפטית הם שקולים לערכאת בתי משפט השלום. בתי דין אלו נועדו לצרכי דיון משפטי בעבירות שעניינן עברה על תקנות התעבורה ותאונות דרכים וזאת בהתאם לפקודת התעבורה (תשכ"א 1961). בתי המשפט לענייני תעבורה בישראל פועלים בערים הבאות: תל אביב, פתח תקווה ורמלה במרכז, חיפה, טבריה, נצרת, עכו, צפת וקריית שמונה באזור הצפון, נתניה וחדרה באזור השרון ו-אילת, אשדוד, אשקלון, קרית גת ובאר שבע באזור הדרום. כמו כן, פועל בית משפט לתעבורה בירושלים.
בשנים האחרונות, מערכת המשפט בישראל מחמירה עם עברייני תנועה המבצעים עבירות תנועה חמורות כגון: עבירות הפקרה, נהיגה ללא רישיון, חציית צומת ברמזור אדום, נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים וכדומה. עבירות אלו ונוספות מוגדרות כעבירות פליליות לכל דבר ועניין והדין עליהן עלול לבוא לידי ביטוי בהטלת עונשי מאסר וקנסות כספיים כבדים בהתאם לחומרת העבירה ותוצאותיה ובהתאם לעונשים המעוגנים בין היתר באמצעות דיני נהיגה בשכרות ודיני עבירות תנועה חמורות נוספות. החמרת הענישה מהווה חלק בלתי נפרד מהמאמצים הרבים המופנים לצמצום היקף תאונות הדרכים בכבישי ישראל על ידי מערכת האכיפה (משטרת התנועה) ומערכת המשפט.
עומדים לדיון משפטי בבתי משפט לתעבורה? שכרו עורך דין!
עמידה לדין בבתי המשפט לתעבורה מחייבת אתכם (ברוב המקרים) לשכור את שירותיו של עורך דין העוסק ומתמחה בניהול סוגיות משפטיות בתחום דיני התעבורה. עו"ד המתמחה במתן שירותי ייעוץ וייצוג משפטי בתחומים שונים בדיני התעבורה עוסק בין היתר במתם שירותי ייעוץ וייצוג לחשודים ונאשמים בביצוע עבירות תעבורה שונות, ייעוץ משפטי לקראת חקירת משטרה בנושא מעורבות בעבירות תנועה, ייצוג משפטי לעצורים הנחשדים בביצוע עבירות תנועה חמורות ושירותים משפטיים נוספים הקשורים להליכי בירוקרטיה כאלו ואחרים אל מול משרד הרישוי, מרב"ד (המרכז הרפואי לבטיחות בדרכים) וכדומה.
עבירות תנועה חמורות הן עבירות תנועה כגון: נהיגה תחת השפעת אלכוהול ו/או תחת השפעת סמים, נהיגה ללא רישיון נהיגה, עבירות מסוג הפקרה, חציית צומת ברמזור אדום, עקיפות מסוכנות במקומות בהן חל איסור מוחלט על ביצוע עקיפה, עבירות אי ציות לשוטר וכדומה. עבירות אלו עלולות להוביל לפסילת רישיונכם למשך תקופה של 30 עד 90 יום ו/או עד להופעתכם בבתי המשפט לתעבורה לצורך דיון משפטי בעניינכם. דיני נהיגה בשכרות לצורך העניין קובעים כי שוטר תנועה המחליט לבצע בדיקת שכרות שגרתית לנהג מסוים, יהא רשאי לשלול את רישיונו לתקופה של 30 יום מרגע הבדיקה.