המדריך המתומצת ומורה הנבוכים לסוגיית הסדרי הראיה של קטינים בישראל בראי החוק והפסיקה.
במסגרת מאמרינו זה נבחן את סוגיית הסדרי ראיה של קטינים הלכה למעשה בישראל.
סוגיית משמורת הילדים הקטינים הינה סוגיה מרכזית וכואבת בכל הליך גירושין במסגרתו ישנם לבני הזוג המתגרשים ילדים קטינים.
מן המפורסמות הינה ההלכה הרווחת הגורסת כי משמורתם של קטינים מתחת לגיל 6 תהא בדרך כלל ובאופן טבעי אצל האישה-האם וזאת לנוכח היותם "קטיני קטינים" הזקוקים וקשורים לטבורה של האם, וזאת על פי דוקטרינת "חזקת הגיל הרך" .
בשנים האחרונות ניכרת מגמה המבקשת לערער ולכרסם במעמדה של התפיסה האמורה תוך טיעון הגורס שאין עוד מקום בעידן המודרני לתפיסת העולם המיושנת שיוצאת מנקודת ההנחה כי הקטינים קשורים בהכרח לאישה-האם שכן, אם בעבר היה מקובל שהאישה-האם במשפחה "הקלאסית" הייתה עקרת בית, בשלנית, המטפלת בילדים המשותפים והאב היה המפרנס העיקרי והיחיד המשכים לעבודתו עדיי ערב, הרי שבעידן המודרני יותר ויותר נשים יוצאות לעבודה מחוץ לבית המשפחה ונושאות במשותף בנטל פרנסת המשפחה הגרעינית.
נהרות של דיו נשפכו על עניין "טובת הקטינים" ותפיסות העולם השונות כמו גם, דיסצפלינות שמשכו את השמיכה של טובת הילד ומשמורתו לקיצוניות שונה.
התפיסה האמורה משליכה באופן ישיר על פסקי דין שניתנים בערכאות הדנות בסכסוכי גירושין וחוצה שופטים ודיינים כאשר הדגש והאמירה הינה כי אמנם הזוגיות מתפרקת עם הגירושין, אולם, לא ניתן להתגרש מהילדים ו/או להתנתק לחלוטין לעולם מבן הזוג לשעבר.
הדברים מקבלים משנה תוקף ומשמעות אופרטיבית בדרך כלל עם הצורך ביישום פסק הדין שקובע מי הוא "ההורה המשמורן", היינו, ההורה במחציתו ישהו הקטינים רוב רובו של הזמן ומי הוא בן הזוג שיהא עליו לקיים הסדרי ראיה והתראות זמניים עם הקטינים המשותפים.
ראוי להדגיש כי קיימים מספר מתווים של הסדרי ראיה, בין היתר, הסדרים שיקבעו "משמורת משותפת", כך שבני הזוג המתגרשים יחלקו באופן שווה, פחות או יותר את משמורתם של הקטינים המשותפים.
מקובל לסבור כי במקרים של משמורת משותפת פסק הדין למזונות ומדור יקח בחשבון את ההוצאות של קיום המשמורת המשותפת , אולם, בפסיקה לא ניתן לכך ביטוי באופן של חלוקה שווה.
כמובן שאין לראות במאמר כחליף לייעוץ משפטי, חובה לבחון ולהתייעץ בכל מקרה קונקרטי עם עורך דין המתמחה בתחום.
